ביטון ואח' נ' משרד עו"ד: אליעזר פודורובסקי ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ר' ההוצל"פ מיום 30.12.09, וכן בקשה לעיכוב ביצוע המכר אשר אושר ע"י ר' ההוצל"פ.

בהחלטתי, קבעתי כי עיכוב המכר יבוצע כפוף להפקדת סך של 25,000 ₪ עד לתגובת ב"כ הצד שכנגד. מעיון במחשב עולה, כי סכום זה לא הופקד. החלטתי זו מתייחסת לא רק לשאלת עיכוב הביצוע, שממילא לא נכנס לתוקף עקב אי הפקדת הפיקדון, אלא לבקשת הרשות ערעור עצמה.

אין מדובר בהליך של כינוס נכסים "רגיל" בהוצל"פ, אלא מדובר בנכס ממושכן אשר מונה לו כונס נכסים עוד בתחילת שנת 2001. משהתבקש כונס הנכסים לתפוס חזקה בנכס בשנת 2004, התברר כי ניתן לתפוס חזקה רק בחלק מהנכס מאחר והתברר כי משיבים 3 ו-4 (משפחת מימון), מתגוררים בחלק מהנכס. עובדה זו לא הובאה לידיעת ר' ההוצל"פ או לידיעת הכונס קודם לכן. מדובר בבית מגורים נוסף שנבנה על המקרקעין הממושכנים ובחצרם של המערערים (החייבים בתיק ההוצל"פ). לימים, התברר כי המערערים מכרו למשפחת מימון את מחצית הנכס. יש להצטער על כך, שעובדה זו לא הובאה בפני ביהמ"ש המחוזי שדן בעתירת משפחת מימון כנגד כונס הנכסים ובין היתר אף כנגד המערערים. יתרה מכך, המערערים בחרו שלא להתגונן בפני התובענה שהגישה משפחת מימון לביהמ"ש המחוזי בחיפה. ביהמ"ש המחוזי אישר את הסדר הפשרה בין משפחת מימון לבין כונס הנכסים, על פיו נרכש הנכס נשוא כינוס הנכסים תמורת הסך של 400,000 ₪. על אף התנגדות המערערים, אישר ביהמ"ש המחוזי הסדר פשרה זה בכפוף להוראות ר' ההוצל"פ בתיק כינוס הנכסים.

המערערים הגישו התנגדות לתיק כינוס הנכסים בטענה מרכזית, כי המחיר שננקב בהסדר הפשרה הינו מחיר של "נזיד עדשים", ולא משקף את ערך הנכס האמיתי שהוערך ע"י שמאי מטעמם בסך של כ- 800,000 ₪.

יש להצטער על כך שחווה"ד זו לא הוזמנה אלא לאחר החלטת ר' ההוצל"פ. הביקור בנכס נערך ב- 7.1.10 כשבוע לאחר מתן החלטה של ר' ההוצל"פ. ר' ההוצל"פ סמך על חווה"ד המעודכנת מיום 29.6.09 (של השמאי הלר רענן) שהעריך את הנכס בשווי של 530,000 ₪ לפני ביצוע ההפחתה של 20% במימוש מהיר. המערערים לא הגישו כל חווה"ד שהונחה בפני ר' ההוצל"פ, וחשוב מכך לא הניחו חווה"ד נגדית בפני ביהמ"ש המחוזי שאישר את הסדר הפשרה.

צדק כב' ר' ההוצל"פ שקבע, כי משלא צורפה כל חווה"ד מעודכנת מטעם החייבים והם נשענים על הערכות והשערות בלבד, עדיפה חווה"ד השמאית של מר הלר. כמו כן, כב' ר' ההוצל"פ נתן דעתו כי נוכח הנסיבות המיוחדות של הנכס אשר חסר היתר בנייה כדין, ונוכח החזקה שתפסה משפחת מימון והסיכון בקבלת פסק דין בתובענה של משפחת מימון, הסדר הפשרה והמחיר שננקב בו היה מחיר סביר ותואם את הערכת שווי השמאי. לפיכך, אישר ר' ההוצל"פ את המכר שתאם את הסכם הפשרה שאושר בביהמ"ש המחוזי.

עוד טוענים המערערים, כי טעה ר' ההוצל"פ בכך שציין בהחלטתו כי נוכח שלחייבים ניתנה זכות פדיון שלא מומשה על ידם. טוענים המערערים, כי שלחו לכונס מכתב ביום 6.11.09 בו הם מודיעים כי בכוונתם לנצל את זכות הפדיון, ומכתב זה לא נענה על ידי הכונס ומעולם לא נוהל איתם דין ודברים בקשר לזכות הפדיון.הכונס בתגובתו טוען, כי מכתב נשלח אל החייבים ביום 19.11.09, והם הוזמנו לפדות את הנכס במצבו הנוכחי בסכום הפשרה עד ליום 23.11.09.

כך או כך, לא מצאתי כי המערערים פנו אל ר' ההוצל"פ לפני אישור המכר וביקשו לנצל את זכות הפדיון השמורה להם. אף לא ברור, מדוע הודעה זו לא הובאה בפני ר' ההוצל"פ מייד לאחר שאושר הסדר הפשרה ע"י ביהמ"ש המחוזי. מטעם זה, אינני סבורה ששגה ר' ההוצל"פ שעה שיצא מתוך הנחה כי לחייבים ניתנה זכות פדיון שלא מומשה.

נוכח מאזן הנוחות, אני סבורה שאין מקום להתערב בהחלטת ר' הוצל"פ. חווה"ד של השמאי אלון לין הומצאה מאוחר מדי, ואף אם נקבלה ככתבה וכלשונה הרי שווי הנכס נע בין 800,000 ש"ח ל- 850,000 ₪ נכון לינואר 2010, ובהפחתה של 15% במימוש מהיר. גם אז פער המחירים נוכח הנסיבות של העדר היתרי בנייה והחזקה של משפחת מימון בנכס וכן הסיכון בקבלת פסק הדין, מצדיק את הפחתת המחיר כפי שנעשה בהסדר הפשרה, וצדק כב' ר' ההוצל"פ שלא ביטל את המכר שאושר בהסדר הפשרה.

יש להצטער על כך, שהמערערים לא השכילו לפרוש את טענותיהם לרבות חוות דעת נגדית בפני הערכאה הנכונה, והיא בביהמ"ש המחוזי בחיפה.

נוכח האמור לעיל, אינני מוצאת מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור ואני דוחה את הבקשה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תסגור תיק זה, ותשלח עותק מהחלטתי זו לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"ע, 01 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: